אורח חיים חדש

אני שוקל לעבור כבר כמה שנים. רציתי לצמצם ולעבור למקום חם ולהיות קרוב למים.

נמאס לי ממזג האוויר החורפי הקר בקולורדו וכבר לא צריך לגור בבית כל כך גדול. חשבתי שדירה קטנה בפלורידה תהיה מושלמת, אז התחלתי במשימת הצופים שלי.



לאחר ביקור בכמה ערים שונות, התמקמתי בפורט מאיירס בחלק הדרום-מערבי של המדינה. זה הרבה יותר קטן מדנבר ונראה כמו אזור נחמד מאוד. אני מאוד מעריך שהאוכלוסייה הרבה יותר קרובה לגילי ויש הרבה פעילויות המיועדות למבוגרים יותר.

לא ידעתי שהמהלך הזה יגיע עם המון הפתעות!

אורח חיים חדש

לחיות בסביבה זו יהיה שינוי דרמטי באורח החיים עבורי. לא אהיה תלוי יותר ברכב מכיוון שהרבה אזורים נמצאים במרחק הליכה.

יש גם אזור מרכז העיר תוסס עם הרבה פעילויות כל השנה שהייתי מאוד נהנה מהן וזה גם ייתן לי את ההזדמנות לפגוש עוד אנשים ולהיות חלק מהקהילה.

הזמן נכון

כשהתחלתי למיין את הדברים שלי, תהיתי בכמה מוקשים רגשיים אפגע שעלולים לגרום לי לשקול מחדש את ההחלטה שלי. באופן מפתיע, היו מעט מאוד וידעתי שאני מוכן לשינוי הזה בחיי.

שמרתי את היקר מכל החפצים והמזכרות שלי והשארתי את השאר. הגיע הזמן ליצור כמה זיכרונות חדשים.

הבית החדש שלי

מצאתי בדיוק את המקום הנכון, דירה מקסימה ומאובטחת, המשקיפה על הנהר עם כל מה שרציתי ממש מחוץ לדלת הכניסה שלי. זה היה כל כך מרגש, עכשיו כל מה שהייתי צריך לעשות זה לשים את כל מה שאני שומר באחסון, לשכור את הבית שלי ולעבור לבית החדש שלי.

זה מדהים כמה אנרגיה יש לך כשאתה מתכונן למשהו חדש!

תוכניות משתנות

רק עוד שבועיים מהמעבר וקיבלתי טלפון מהמתווך שלי. הבעלים החליטו לא למכור את הדירה והוציאו אותה מהשוק.

למעשה הייתי בחוץ עם המשפחה שלי כשהתקשרתי. חשבתי שאהיה מוטרד יותר מהחדשות, אבל זה לא היה הרגש שעלה. איכשהו, הרגשתי שהכל לטובה ומשום מה זה לא מה שהיה אמור לקרות.

אז עכשיו, בלי בית ללכת אליו ובלי מושג מה אני הולך לעשות הלאה, חשבתי ברצינות פשוט להישאר איפה שאני נמצא, לפחות בינתיים. גם זה לא הרגיש נכון, אז בלי שום תוכנית - החלטתי ללכת בכל זאת.

ההזדמנויות הן אינסופיות

בעבר, כשהעזתי לקחת סיכון גדול, תמיד שאלתי את עצמי 'מה הכי גרוע שיכול לקרות?' התשובה מעולם לא הייתה משהו שלא יכולתי להתמודד איתו או לקבל אז זה הפך את זה להרבה פחות מפחיד להמשיך עם זה.


עכשיו, אחרי שכמה מהדברים האלה התבררו טוב יותר ממה שיכולתי לדמיין אי פעם, למדתי לשאול את עצמי 'מה הכי טוב שיכול לקרות?' התשובה לכך היא הסיבה שאני הולך.


אני מאמינה שהכל מסתדר בדיוק כמו שצריך ושיש כל כך הרבה אפשרויות נפלאות שאני חייב לגלות. אז אני אנצל את ההזדמנות הגדולה הזו ואראה מה יתפתח.

ההרפתקאה מתחילה

אז, עכשיו, כשהמסע שלי השתנה ממעבר בטוח וקליל יחסית למסע לא ידוע, אני מרגיש עצבני ויותר מקצת חרדה. למרבה המזל, אני גם מרגישה מאוד חופשיה וחסרת מעצורים. אני ארוז את שלי תיק נשיאה אחד ורק לראות מה עומד לפנינו.

הכי טוב שיכול לקרות הוא שיש לי הרפתקה פנטסטית ויש לי הרבה סיפורים חדשים לספר במאמר הבא שלי!

מאחלת לכולכם נסיעה בטוחה ומהנה!

אילו שינויים משמעותיים בחיים עשית מאז גיל 60? צמצמתם או עברתם לאזור חדש לגמרי? מה הניע אותך לעשות שינוי כה גדול בחייך? שתפו אתכם בסיפורים והצטרפו לשיחה!