למה לא לעשות הבדל בחייה של אישה צעירה על ידי להיות מנטור?

כנשים, אנו חיות חיים מורכבים ונפלאים וצוברות חוכמה באמצעות מגוון רחב של חוויות. הדבר המוזר הוא שלפעמים אנחנו לא מבינים כמה למדנו עד שאנחנו מדברים עם אדם צעיר יותר ומבינים שהוא נאבק בבעיות שעסקנו בהן לפני שנים. זה לא שיש לנו את כל התשובות, אבל יש לנו קצת פרספקטיבה.

כשעבדתי עם עמיתים צעירים יותר, הייתי רואה אותם מתמודדים עם מצבים שעברתי מאה פעמים. קח, למשל, ויכוחים עם חברים. בחורה אחת במשרד שלי פגשה את גבר חלומותיה, אבל היא הייתה מוחצנת והוא היה ההפך. הם רבו כל הזמן והיא הייתה משוכנעת שהיא יכולה 'לעזור לו להשתנות'. הצלחתי לתת לה משוב עדין, על סמך מצבים דומים מחיי.



נשים צעירות יותר בטוחות בעצמן, לפחות מבחוץ. יחד עם זאת, מניסיוני, הם בדרך כלל אוהבים את הרעיון של אישה מבוגרת להיות מדריכה - מישהי שאינה קשורה אליהן שיכולה לתת להן עצות כנות ולא שטויות. להיות מנטור זו בחירה נפלאה שאני מקווה שנשים רבות בקהילת שישים ואני יחליטו לעשות.

יש עוד דרך חשובה שבה נוכל לעזור לנשים מדורות אחרים. אנחנו יכולים להראות להם שהחיים אחרי גיל 60 הם זמן של חקר וכיף! אנחנו יכולים ללמד אותם, דרך החוויות שלנו, שאין מה לפחד מהזדקנות.

אשמח לקבל את דעתכם בנושא. אנא הצטרף לשיחה ו'אהבתי' ושתף את המאמר הזה כדי להמשיך את הדיון.

האם אי פעם היית מנטור לאישה צעירה יותר? על מה דיברת? איזו עצה אחת היית רוצה לתת לנשים צעירות בשנות ה-30 או ה-40 לחייהן?